דלג לתוכן

כוח קנייה עתידי

הזינו סכום היום, אינפלציה שנתית משוערת ומספר שנים — וראו עדכון מיידי.

ברירת מחדל: ₪1,000. להמחשה בלבד.

הנחה היפותטית ללימוד. יעד האינפלציה שמדובר בו לעיתים בהקשר של בנק ישראל הוא סביב ~2% — הקשר חינוכי בלבד, לא תחזית.

ברירת מחדל: 10 שנים.

ערך בעבר — אופציונלי

סכום שהיה בעבר — מה שוויו במונחי היום לפי אינפלציה מצטברת או שנתית+שנים.

סכום נומינלי שהיה בעבר.

איך להזין אינפלציה

תוצאות הסימולציה

עודכנו לפי ההנחות שהזנתם · לא תחזית · לא מדד רשמי

כוח קנייה שיישאר (במונחי היום)

כמה «שווה» הסכום של היום אחרי שנים, בכוח קנייה של היום.

סכום שיידרש בעתיד (כמו היום)

כמה שקלים נומינליים יידרשו בעתיד כדי לקנות כמו היום.

שחיקת כוח קנייה
מכפיל מחירים מצטבר

ערך בעבר → מונחי היום

לפי המקטע האופציונלי משמאל (או למעלה במובייל).

ערך במונחי היום
עלייה מצטברת שנלקחה בחשבון

טבלת דוגמה לפי שנים

באותה אינפלציה שנתית שבחרתם — כוח קנייה וסכום נדרש בעתיד ל־5 / 10 / 20 / 30 שנים.

שנים כוח קנייה (מונחי היום) סכום נדרש בעתיד שחיקה
5
10
20
30

מה האינפלציה עושה לכסף

אינפלציה מתארת עלייה כללית במחירים לאורך זמן. גם אם הסכום בשקלים בחשבון נשאר זהה, כוח הקנייה — כמה סחורות ושירותים אפשר לקנות — עלול לקטון. מחשבון אינפלציה ומחשבון כוח קנייה עוזרים להמחיש את השאלה כמה שווה כסף בעתיד במונחי היום, ואת החישוב ההפוך: כמה יידרש בעתיד כדי לקנות כמו היום.

הנוסחאות במחשבון (בהנחת שיעור שנתי קבוע היפותטי):

כוח קנייה במונחי היום ≈ P ÷ (1 + i)^n

סכום נומינלי שיידרש בעתיד ≈ P × (1 + i)^n

כאשר P הוא הסכום היום, i האינפלציה השנתית באחוזים (כשבר), ו־n מספר השנים. זו אינפלציה חישוב מפושטת ללימוד — לא מדד רשמי.

איך משתמשים במחשבון

  1. במקטע כוח קנייה עתידי הזינו סכום היום (ברירת מחדל ₪1,000), אינפלציה שנתית משוערת (ברירת מחדל 2%), ומספר שנים (ברירת מחדל 10).
  2. ראו מיד: כמה כוח קנייה יישאר במונחי היום, וכמה סכום יידרש בעתיד כדי לקנות כמו היום.
  3. עיינו בטבלה ובעמודות ל־5 / 10 / 20 / 30 שנים באותו שיעור אינפלציה.
  4. אופציונלי: במקטע ערך בעבר הזינו סכום מהעבר ואינפלציה שנתית+שנים או מצטברת — וראו ערך במונחי היום.

הקשר ליעד אינפלציה (~2%)

בישראל נהוג לדבר על יעד אינפלציה סביב כ־2% בהקשר של בנק ישראל. ברירת המחדל במחשבון משקפת את ההקשר החינוכי הזה בלבד — לא תחזית, לא הבטחה, ולא המלצה. אפשר (וכדאי ללמוד) לשנות את האחוז ולראות איך התוצאה משתנה.

מגבלות הסימולציה

  • אינפלציה אינה קבועה — בפועל השיעור משתנה משנה לשנה ואינו ידוע מראש.
  • לא מדד רשמי — אין חיבור לנתוני הלמ״ס או למדד המחירים לצרכן; לא מתאים להצמדות חוזיות.
  • בלי תשואה, מס ועמלות — המחשבון אינו מחשב השקעה, חיסכון או מוצר ספציפי.
  • סל מחירים שונה — «כוח קנייה» אישי תלוי במה שקונים; המודל הכללי מפשט.

מגבלות YMYL — קריאה זהירה

נושאי כסף נחשבים לתוכן רגיש (Your Money or Your Life). המחשבון נועד רק להמחשת אינפלציה וכוח קנייה לאורך זמן. הוא אינו תכנון פיננסי, אינו ניתוח תיק, ואינו תחליף לייעוץ מורשה בישראל.

להרחבה חינוכית על צבירה לטווח ארוך ראו: מחשבון חוב לאומי ארה״ב, מחשבון ריבית דריבית, מחשבון תשואה ריאלית, מחשבון כלל 72, מחשבון פרישה, ריבית דריבית והשקעה לטווח ארוך, ואת נושא יסודות להשקעה. כתב ויתור מלא.

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות על מחשבון אינפלציה וכוח קנייה

מה זה מחשבון אינפלציה וכוח קנייה?

זה כלי לימודי שממחיש איך עליית מחירים משוערת לאורך שנים יכולה לשחוק את כוח הקנייה של סכום קבוע — או להפך, כמה סכום נומינלי יידרש בעתיד כדי לקנות כמו היום. התוצאה היא סימולציה — לא תחזית ולא ייעוץ.

איך מחשבים כוח קנייה עתידי?

בהנחת אינפלציה שנתית קבועה i ומספר שנים n: כוח הקנייה במונחי היום ≈ P ÷ (1+i)^n. הסכום הנומינלי שיידרש בעתיד כדי לקנות כמו היום ≈ P × (1+i)^n. זו הנחה מפושטת ללימוד בלבד.

מה ההבדל בין סכום נומינלי לכוח קנייה?

סכום נומינלי הוא המספר בשקלים בחשבון. כוח קנייה מתאר כמה סחורות ושירותים אפשר לקנות באותו סכום. גם אם המספר בחשבון נשאר זהה, אינפלציה יכולה להקטין את מה שאפשר לקנות.

האם 2% אינפלציה היא תחזית רשמית?

לא. ברירת המחדל של כ־2% מוזכרת כהקשר חינוכי סביב יעד האינפלציה שמדובר בו לעיתים בהקשר של בנק ישראל — לא כתחזית, לא כהבטחה, ולא כהמלצה. אפשר לשנות את האחוז במחשבון.

האם זה מחשבון מדד המחירים לצרכן (CPI) רשמי?

לא. המחשבון אינו מחובר לנתוני הלמ״ס, אינו מחשב מדד רשמי, ואינו מתאים לקביעת הצמדות חוזיות או תשלומים. הוא סימולציה היפותטית ללימוד מושג כוח הקנייה בלבד.

האם אפשר להסתמך על המחשבון להחלטות כספיות?

לא. אינפלציה בפועל משתנה ואינה ידועה מראש. המחשבון מתעלם ממס, תשואה על חיסכון, עמלות ומוצרים ספציפיים. החלטות פיננסיות דורשות בדיקה אישית וייעוץ מגורם מורשה לפי החוק בישראל.